לנהל את עצמך ומי ינהלו את הסוכנים?


היי Reader,

ברוכים הבאים לגיליון ה-12 של Product & AI with Yaniv. הגיליון הזה עוסק בניהול עצמי. יתערבבו בו מושגים כמו לנהל את עצמי; לנהל את המנהלים שלי; לעצב את החיים שלי; לתת שמות לאייג׳נטים שלי; ולתת להם נשמה (רגע, מה?); להבין את עצמי; לחפור; ועוד


הפעם הראשונה שנעזרתי בקואץ׳ היתה כשהייתי בגוגל ורציתי להשתפר. זה היה קצת אחרי שסיימתי טיפול בהתקפי חרדה, שהגיעו אחרי Performance Improvement Plan (PIP), שגרם לי לפקפק ביכולות של עצמי. שניהם עזרו לי ממש. במהלך השנים נעזרתי באחרים כדי להשתפר.

היום אני עוזר לאחרים בליווי/ מנטורינג.

בנוסף לעזרה מאחרים, למדתי גם עצמאית איך לנהל את עצמי. אחד המאמרים שעזרו לי הכי הרבה היה זה של Peter F. Drucker. אפשר למצוא אותו בקובץ המאמרים המצוין של HBR On Managing Yourself


עבר, פיטר דרוקר ושאלת התרומה, 1999

ב-1999 פרסם פיטר דרוקר, אז בן 90, מאמר ב-HBR בשם Managing Oneself. הוא טען משהו ששמע אז קצת רדיקלי: לאורך ההיסטוריה רוב האנשים לא היו צריכים לנהל את עצמם. נולדת לאיכר, לבעל מלאכה, לכומר. החיים היו מסלולים מוגדרים.

עובדי הידע, כתב דרוקר, הם הראשונים שצריכים לבחור. ובחירה דורשת היכרות עם עצמך.

הוא הציע חמש שאלות:

  1. מה החוזקות שלי? רוב האנשים טועים בזה. השיטה שלו: feedback analysis. כשאתה מקבל החלטה משמעותית, כתוב מראש מה אתה מצפה שיקרה. תשעה עד שנים עשר חודשים אחר כך, השווה. הדפוסים מדברים בעצמם. הגישה הזו של לזהות את החוזקות תופיע שנים אחכ בספר Strength Finder.
  2. איך אני מבצע? שימו לב שמדובר פה על הסטייל שלי, ולאו דווקא על האיכות של הביצוע. האם אני קורא או מאזין? לומד מכתיבה, מדיבור, מעשייה? עובד טוב תחת לחץ או צריך מבנה? מקבל החלטות או מייעץ עליהן? תתפלאו כמה מאיתנו לא חשבו על זה אף פעם.
  3. מה הערכים שלי? מבחן המראה. אם אינך מכבד את האדם שאתה רואה במראה כל בוקר, אתה במקום הלא נכון. כאן אני קצת לא מסכים עם דרוקר. זה סוג של luxury שלא תמיד מתאפשר. לפעמים סדרי העדיפויות שלנו מובילים אותנו גם להחלטות שהן לא 100%: להישאר במקום קצת (או מאוד) קשה כי השוק לא משהו או כי יש המון מה ללמוד בו; לקחת את המשרה שאינה משרת החלומות אבל שבה אוכל ללמוד הכי הרבה ועוד. יש שיגידו שזה פשוט לתעדף ערך אחר בנקודת הזמן. מקובל עליי.
  4. איפה המקום שלי? התשובה נגזרת משלושת הקודמות. זו מסקנה חשובה, רק שטווח הזמנים שמוצע עבורה קצת מפוספס. דרוקר ממליץ להחליט עליה עד גילאי ה-20 שלנו. יש מצב שזה היה נכון ב1999, כשהמאמר נכתב. ב-27 השנים מאז הדינמיות בטכנולוגיה, בסוגי המקצועות ועוד השתנתה כל כך, ועוד תשתנה.
  5. מה אני תורם? בהינתן הסיטואציה והחוזקות שלי, איזו תרומה ייחודית רק אני יכול להביא? זו השאלה שאני הכי אוהב. מה תוכלו לתרום שיש בו משמעות - לכן, לעסק, למוצר. מה תוכלו באופן ריאלי להשיג ב-18 החודשים הבאים שהוא משמעותי מספיק ושאפשר למדוד אותו ולהציג.

לחמש השאלות האלו הוא מוסיף שתי אבחנות: 1. החשיבות של מערכות יחסים - לנהל את עצמך זה אומר גם להיות אחראי על מערכות היחסים שלך. ״זה אולי נשמע ברור מאליו״, כותב פיטר ״אבל מעטים מקדישים לזה תשומת לב״. תחשבו אם הסטייל וההעדפות של המנהל.ת שלי דומים/ שונים לאלו של המנהל הקודם. ומה עם ראש צוות הפיתוח, או האנשים שאני מנהל. ההמלצה שלי: שאלו אנשים מה הסטייל שלהם, ואיך הם מעדיפים לעבוד ולתקשר. יש ארגונים שיעשו מבחנים רשמיים כמו Myers-Briggss (אני ENJF) או Big Five. אבל לפעמים שאלה פשוטה יכולה לשדרג את העבודה שלכם. 2. המחצית השניה של החיים - כך דרוקר קורא למה שקורה אחרי גיל 40 בקרירה. הוא זיהה כבר אז שינוי עצום שקרה והוביל לכך שיהיו יותר עובדי ידע מעובדי כפיים. ההמלצה שלו היא לטפח משרה שניה או תעסוקה נוספת שתעניין אותנו, ולזה, לדבריו יש יתרון נוסף: עניין מקצועי שני נותן חוסן כשמכה מגיעה, קידום שעקף אותך, או טרגדיה אישית.

דרוקר כתב את זה ב-1999 כי הוא ראה את הסוף של תעסוקה לכל החיים. הוא לא ידע על קלוד. אבל המאמר הזה נכתב לרגע הזה.


הווה, כשהקלוד עושה חצי מהעבודה, השאלה החמישית נהיית הכל

ההווה של השאלות האלו מ-1999 מתחלק מבחינתי לשני חלקים: האנושי והאייג׳נטי (בהמשך תראו שעל השני אפשר להתווכח)

האנושי קרירה שניה, להבין מה אני שווה, ומה היחסים שלי, ומה החוזקות שלי. כל אלו קיבלו האצה עצומה בחודשים האחרונים אתאפק מלכתוב על כמה המקצוע של ניהול המוצר השתנה, או משתנה ואזמין אתכם למיטאפ שאני מארגן בחמישי הקרוב במליו Product & AI - מה השתנה ומה נוכל לעשות השינויים האלו בטח גרמו גם לך לחשוב על התפקיד שלך לאחרונה ואילו התאמות לעשות בו ומה זה אומר עליך. אני פה לומר שזה לגיטימי בכל שלב בחיים והיום יותר מתמיד.

האייג׳נטי * מה יענו האייג׳נטים שלנו אם נשאל אותם את השאלות של דרוקר? * ושל מי האחריות לענות על השאלות האלו - שלנו עבורם או שיענו עליהן בעצמם? * האם לאייג׳נטים יש נשמה? את ההתאהבות שלי בקלוד אני חייב לסדנה של תום אבן. תום המריא מאז בחללית האייג׳נטים שהוא בנה ולימד אחרים ללמוד חלליות. והוא גם לימד את האייג׳נטים שלו על נשמה: I gave my AI team a soul 👻 * מהצד השני, תמיר פומרנץ שטוען ״לסוכנים שלכם אין שם והם לא סוכנים, אז די״


מוסיקה, קווין פרקר ו-Tame Impala, להקה של אחד

לפני כמה שבועות בן ה-15 שלי התחיל להקשיב ל-Tame Impala. כמה שמחתי.

אם הכנסתם פעם את Tame Impala לרשימת השמעה, כנראה תיארתם לעצמכם להקה. גיטרות עמוסות פדאלים, באס נמוך וטוב, תופים כבדים, סינתים מקצועיים, וקול מהדהד שעובד מעל הכל. שש עד שמונה אנשים על הבמה בסיבוב הופעות. חמש שנים בין אלבום לאלבום, כמו כל להקת רוק רצינית.

כל זה הוא איש אחד. קווין פרקר, מ-Fremantle שבמערב אוסטרליה.

פרקר כותב, מנגן בכל כלי, מקליט, מפיק ומיקס, לבד באולפן הביתי שלו. אין מוזיקאים אחרים בחדר. הוא הסביר בכמה ראיונות שזה הקושי שלו, להיות עם אנשים בסשן יצירה. הוא צריך להיות לבד כדי לעבוד.

באלבום Currents משנת 2015, זה שהכיר אותו לקהל הרחב, פרקר ניגן כל צליל בעצמו. המתופף הוא קווין. הבייסיסט הוא קווין. הסולן הוא קווין. הסינתים הם קווין. ההפקה היא קווין. הוא אפילו הוסיף אפקטים על הקול שלו כדי שיישמע כמו עוד מישהו, ענה לעצמו בשירים שלו.

הסיבוב, ההופעות, הצוות החי, כל אלו הם חלק מהמודל העסקי. ביצירה עצמה, פרקר הוא לבד.

זה מתחבר ישירות לדרוקר. פרקר ענה על חמש השאלות לפני שניגן צליל. ההחלטה לעבוד לבד היא ארכיטקטורה מכוונת, מבוססת על היכרות עצמית.

ב-2026 כל מנהל מוצר עם קלוד יכול להישמע כמו צוות שלם. השכבה שמתחת לכל הצליל הזה, זו שבלעדיה אין יצירה, היא אתם.


המלצת האזנה

ב-2016 הלכתי להופעה של Tame Impala באמפי של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. אחד המקומות הקסומים להופעות.

video preview

האלבום Currents עדיין נשמע מעולה כמו אז. תתחילו איתו פתחו ב-Let It Happen, שמונה דקות שכל צליל בהן יצא מאיש אחד באולפן ביתי. שמעו את העומק והרבדים, ותזכרו שזה אחד.


הטיפ שלי

תעצרו רגע. תעשו reflection על השאלות של דרוקר. שאלו, למיטב ידיעתכם היום, איפה אתם נמצאים. האם זה המקום הנכון לכם - זה בסדר גם אם לא. והכי חשוב לדעתי, שאלו איך אתם מכינים את עצמכם לשינוי שכבר קורה. קורס, סדנה, לימוד עצמי, שינוי מקצועי? זו מהדורה שיש בה בעיקר שאלות. כדי לדרבן אתכם לשאול גם.


לסופש מוצלח, יניב

Product & AI with Yaniv

פעם בשבוע, בעברית, על מוצר, ביזנס, AI ומה שביניהם.

Read more from Product & AI with Yaniv
Soundgarden and Pearl Jam backstage at Lollapalooza, 1992

Soundgarden and Pearl Jam backstage at Lollapalooza, 1992 היי Reader, ברוכים הבאים למהדורה ה-20 של Product & AI with Yaniv. עשרים זה מספר עגול חמוד כזה, אז חשבתי לכתוב השבוע על מספרים וניהול מוצר. זה התחבר לי לשאלה שקיבלתי השבוע בלינקדאין מבחור מסרביה שהשתמש ב-AI-SHIPR ושאל למה הורדתי את כמות ה-slash commands בפריימוורק. לפני כמה שבועות הורדתי ב-AI-SHIPR חצי מה-slash commands. פשוט מחקתי אותן. ההחלטה הרגישה נכונה, כמעט מובנת מאליה, אבל משהו בה הטריד אותי: קיבלתי אותה בלי מספר אחד ביד. לא...

Pompaloose היי Reader, ברוכים הבאים לגיליון ה-19 של Product & AI with Yaniv. בתור מנהל מוצר ועכשיו בתור יועץ אני בונה המון מצגות. זו שיטת ההדרכה הכי פופולרית, ונוחה, ואני חושב שאני סבבה בה. בתור מרצה, אחד הדברים שאני מלמד הוא איך להעביר מסר עם מצגת, וזה הופך להיות קשה יותר עם AI. כן קשה יותר. הפתיחה הזו כבר היתה מוכנה לניוזלטר של השבוע, ואז, בשיחה במיטאפ על קומדיה בטק (שהיה שווה) קיבלתי המלצה על ההרצאה של Jack Conte בכנס SXSW האחרון. צפיתי בה בהתלהבות, אז חשבתי שוב על מצגות, על AI, על...

Cover art for What’s Going On by Marvin Gaye

Marvin Gaye - What's Going On album cover היי Reader, ברוכים הבאים לגיליון ה-18 של Product & AI with Yaniv. השבוע פרסמתי פרק חדש בפודקאסט עם רן פרחי, מייסד-שותף ומנכ”ל XPOZ, שבונים שכבת דאטה לאייג’נטים. הם לא התחילו שם - המוצר הראשון שלהם עסק באנטישמיות ובשיח שנאה ברשתות, כלומר בבני אדם, ומשם הם הגיעו לשכבת דאטה חברתי שמוזנת לאייג’נטים. שאלתי אותו שאלה שמסתובבת לי בראש כבר כמה חודשים: איך עושים מחקר משתמשים כשהמשתמש שלך הוא אייג’נט? בעוד שאיך משתמשים ב-AI כדי לחקור אנשים די מוגדר, כאן יש משהו...